צפוף בעיר? בנייה מרקמית מציעה פתרון חלופי למגדלים

יום אחד, במהלך שנת 2026, ילד או ילדה ישראלים יעשו היסטוריה. הם לא יידעו שהם עושים אותה או יתכוונו לכך, אבל זה לא יהיה תלוי בהם. הולדתם תציב את אוכלוסיית ישראל לראשונה אי פעם על שמונה ספרות, או במספרים ברורים יותר: עשרה מיליון תושבים. לצד השמחה על חיים חדשים, האזרח או האזרחית הצעירים יהפכו את ישראל למדינה המערבית הצפופה בעולם.

לפי נתונים בינלאומיים שאסף פורום "צפוף", ישראל תעקוף את הולנד ודרום קוריאה ועד תחילת העשור הבא תתבסס בפסגת הצפיפות המערבית, עם פער הולך וגדל מהבאות אחריה. ביום ההולדת ה-100 של המדינה, צפויה האוכלוסייה לעבור את רף 15 מיליון התושבים. לשם המחשה, המשמעות היא שיידרשו עוד 12 פעמים תל אביב כדי לעמוד בדרישה לדיור.

הפתרון, לכאורה, נראה ברור. ישראל הולכת ומחליפה את הקו האווירי ונופיה האורבניים בעוד ועוד שכונות מגדלים צפופות, שיוכלו להעניק מענה ליותר ויותר דירות. אלא שהמחיר הוא פגיעה בהיסטוריה, בייחודיות וברב-גוניות של הערים.

לפני כעשור ניהלו תושבי שכונת הדר יוסף בתל אביב מאבק נגד פרויקטים של התחדשות עירונית. הם טענו שהפסטורליה של השכונה בסכנה. לדבריהם, הדר יוסף מאופיינת בבניינים נמוכים ומזכירה חיים של קיבוץ, עם קהילתיות מפותחת ודיור בר השגה – מה שמביא אליה מגוון של צעירים ובעלי מקצועות חופשיים – והיא לא תוכל להתקיים כשפרויקטים של מגדלים ישנו את פניה.

מאבקים דומים נערכו בשכונת רמת אשכול בלוד, בקריית משה ברחובות ובשכונות אחרות ברחבי הארץ. אל הטענות על שינוי הנופים ואובדן הקהילתיות של השכונה, נוספו גם טענות על ג'נטריפיקציה: מעבר של אוכלוסיות מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונה, ודחיקתה של האוכלוסייה הוותיקה החוצה.

האם בנייה צפופה חייבת להיות רק לגובה?

הנתון שאי אפשר להתכחש אליו הוא נושא הצפיפות. מחקר של בנק ישראל קבע שעל אף העלות הגבוהה של פרויקטים להתחדשות עירונית בגוש דן, כמו גם הפגיעה באיכות החיים ובתחבורה בגלל העבודות, התועלות של בנייה צפופה עולות על החסרונות.

"האקסיומה הראשונה שאנחנו צריכים להשתחרר ממנה היא שבנייה צפופה היא רק בנייה לגובה", מסבירה רשא זרייק, אדריכלית מקבוצת דוניץ אלעד. כאן צריך להבדיל בין שני מושגים: בניית מגדלים ו"בנייה מרקמית".

בנייה מרקמית מקובלת מאוד בערים רבות באירופה, וכוללת בניינים בני ארבע עד שש קומות בצפיפות גדולה. הסגנון הזה מאפשר סביבה עירונית שמקטינה את הצורך ברכבים ומתעדפת תחבורה ציבורית והליכה, כמו גם תחושה הרבה יותר קהילתית וחמה בהשוואה לקרירות והבידוד היחסי של שכונת מגדלים.

"אפשר לייצר את אותו מספר יחידות דיור בבנייה מרקמית כמו בבנייה של מגדל, הכל תלוי בתכנון ובתפיסה העירונית של הרשות", אומרת זרייק. "אפשר לבנות בסגנון בנייני רכבת עם חללים ציבוריים גדולים לשימוש השכנים, אפשר לייצר חיבורים אחרים שמנצלים בצורה מקסימלית את השטח אבל משמרים את תחושת הקהילתיות. זה גם מפחית ג'נטריפיקציה, גם מאפשר גמישות תכנונית גדולה יותר – כי ניתן לתכנן את הדירות באופן שונה זה מזה, בניגוד למגדל – וגם חוסך בעלויות תחזוקה". 

הבחירה בין הסגנונות תלויה גם בגמישות של היזמים ובמיקום של הפרויקט. "בתל אביב יש הרבה יותר גמישות בעניין היצירתיות בתכנון, כי היזמים מבינים שהשטח קטן והם פתוחים לרעיונות חדשים", אומרה יארה ג'בארה, אדריכלית ומתאמת תכנון בקבוצת דוניץ אלעד. "למשל, אין תמיד מקום למסתור כביסה באמבטיה, אז אנחנו בונים אותו בממ"ד מעבר לדלת ההדף. יש יותר דירות בכל קומה וזה חלק מההווי של העיר. מצד שני, בירושלים אין סיכוי שיזמים או דיירים יסכימו לזה. יש יותר קומות, יותר חדרים בכל דירה ופחות דירות בכל קומה, בגלל ענייני פרטיות ושבת שמאפיינים את האזור. יש גם את המגזר הערבי, שמבחינה חברתית גדל על הרעיון של בתים פרטיים. הם לא יודעים איך להתנהל בתוך בנייה ורטיקלית. לא תמצאו בניין של 16 קומות באף שכונה בעיר ערבית".

כיצד ניו יורק משלבת בנייה מגדלית עם אורבניות אטרקטיבית?

ניו יורק משלבת בנייה מגדלית עם אורבניות אטרקטיבית בכך שכל בניין הוא יצירה בפני עצמו, והם קרובים לרחוב ולקרקע, נפתחים אל המרחבים האורבניים ולא נבנים בתוך מתחם מבודד. זה מאפשר ליהנות מהאקסקלוסיביות והיוקרה של מגדלים, לצד תחושת חיבור לכל מה שקורה בעיר וקרבה לכל מקום בזכות תחבורה ציבורית זמינה. למרות שבנייה מרקמית נחשבת לאידיאלית, ניו יורק ותל אביב מדגימות כיצד תכנון נכון יכול ליצור חוויה עירונית עשירה גם עם בנייה לגובה, על ידי שמירה על קרבה למרכזי הערים ושטחים ירוקים משותפים.

ניו יורק משלבת בנייה מגדלית עם אורבניות אטרקטיבית בכך שכל בניין הוא יצירה בפני עצמו, והם קרובים לרחוב ולקרקע, נפתחים אל המרחבים האורבניים ולא נבנים בתוך מתחם מבודד. זה מאפשר ליהנות מהאקסקלוסיביות והיוקרה של מגדלים, לצד תחושת חיבור לכל מה שקורה בעיר וקרבה לכל מקום בזכות תחבורה ציבורית זמינה. למרות שבנייה מרקמית נחשבת לאידיאלית, ניו יורק ותל אביב מדגימות כיצד תכנון נכון יכול ליצור חוויה עירונית עשירה גם עם בנייה לגובה, על ידי שמירה על קרבה למרכזי הערים ושטחים ירוקים משותפים.

ניו יורק משלבת בנייה מגדלית עם אורבניות אטרקטיבית בכך שכל בניין הוא יצירה בפני עצמו, והם קרובים לרחוב ולקרקע, נפתחים אל המרחבים האורבניים ולא נבנים בתוך מתחם מבודד. זה מאפשר ליהנות מהאקסקלוסיביות והיוקרה של מגדלים, לצד תחושת חיבור לכל מה שקורה בעיר וקרבה לכל מקום בזכות תחבורה ציבורית זמינה. למרות שבנייה מרקמית נחשבת לאידיאלית, ניו יורק ותל אביב מדגימות כיצד תכנון נכון יכול ליצור חוויה עירונית עשירה גם עם בנייה לגובה, על ידי שמירה על קרבה למרכזי הערים ושטחים ירוקים משותפים.

ניו יורק משלבת בנייה מגדלית עם אורבניות אטרקטיבית בכך שכל בניין הוא יצירה בפני עצמו, והם קרובים לרחוב ולקרקע, נפתחים אל המרחבים האורבניים ולא נבנים בתוך מתחם מבודד. זה מאפשר ליהנות מהאקסקלוסיביות והיוקרה של מגדלים, לצד תחושת חיבור לכל מה שקורה בעיר וקרבה לכל מקום בזכות תחבורה ציבורית זמינה. למרות שבנייה מרקמית נחשבת לאידיאלית, ניו יורק ותל אביב מדגימות כיצד תכנון נכון יכול ליצור חוויה עירונית עשירה גם עם בנייה לגובה, על ידי שמירה על קרבה למרכזי הערים ושטחים ירוקים משותפים.

ניו יורק משלבת בנייה מגדלית עם אורבניות אטרקטיבית בכך שכל בניין הוא יצירה בפני עצמו, והם קרובים לרחוב ולקרקע, נפתחים אל המרחבים האורבניים ולא נבנים בתוך מתחם מבודד. זה מאפשר ליהנות מהאקסקלוסיביות והיוקרה של מגדלים, לצד תחושת חיבור לכל מה שקורה בעיר וקרבה לכל מקום בזכות תחבורה ציבורית זמינה. למרות שבנייה מרקמית נחשבת לאידיאלית, ניו יורק ותל אביב מדגימות כיצד תכנון נכון יכול ליצור חוויה עירונית עשירה גם עם בנייה לגובה, על ידי שמירה על קרבה למרכזי הערים ושטחים ירוקים משותפים.

ניו יורק משלבת בנייה מגדלית עם אורבניות אטרקטיבית בכך שכל בניין הוא יצירה בפני עצמו, והם קרובים לרחוב ולקרקע, נפתחים אל המרחבים האורבניים ולא נבנים בתוך מתחם מבודד. זה מאפשר ליהנות מהאקסקלוסיביות והיוקרה של מגדלים, לצד תחושת חיבור לכל מה שקורה בעיר וקרבה לכל מקום בזכות תחבורה ציבורית זמינה. למרות שבנייה מרקמית נחשבת לאידיאלית, ניו יורק ותל אביב מדגימות כיצד תכנון נכון יכול ליצור חוויה עירונית עשירה גם עם בנייה לגובה, על ידי שמירה על קרבה למרכזי הערים ושטחים ירוקים משותפים.

ניו יורק משלבת בנייה מגדלית עם אורבניות אטרקטיבית בכך שכל בניין הוא יצירה בפני עצמו, והם קרובים לרחוב ולקרקע, נפתחים אל המרחבים האורבניים ולא נבנים בתוך מתחם מבודד. זה מאפשר ליהנות מהאקסקלוסיביות והיוקרה של מגדלים, לצד תחושת חיבור לכל מה שקורה בעיר וקרבה לכל מקום בזכות תחבורה ציבורית זמינה. למרות שבנייה מרקמית נחשבת לאידיאלית, ניו יורק ותל אביב מדגימות כיצד תכנון נכון יכול ליצור חוויה עירונית עשירה גם עם בנייה לגובה, על ידי שמירה על קרבה למרכזי הערים ושטחים ירוקים משותפים.