"אנשים מחפשים רכישה מהירה של דירה עם ממ"ד"

 

מאז תחילת המלחמה, וביתר שאת מאז פתיחת החזית עם איראן, המציאות הביטחונית בישראל טלטלה את חייהם של מיליוני אזרחים. התקפות הטילים על העורף חשפו את הפער בין שכונות ישנות לבין שכונות חדשות – לא רק מבחינת הנראות החיצונית או הנוחות, אלא בעיקר בכל הנוגע לביטחון הפיזי של הדיירים.

בעוד שבניינים חדשים – עם ממ"דים, מקלטים תקניים ותשתיות מחוזקות – הצליחו להגן על חיי יושביהם מפני פגיעות הדף ורסיסים, מבנים ישנים יותר ניזוקו קשות. המראות האלה עוררו שיח ציבורי מחודש על הצורך בהתחדשות עירונית – לא רק כסמל לתחזוק עירוני תקין, אלא ככלי מהותי להצלת חיים.

"מאז תחילת החזית הנוכחית עם איראן קיבלנו זרם של פניות מאנשים ללא ממ"ד שמחפשים לעבור לדירה ממוגנת מחר בבוקר. חלקם עבור עצמם וחלקם להורים שלהם", אומרת אורלי כלפון, מנהלת פרסום ושיווק בחברת דוניץ אלעד. "לצערי המלאים של דירות מוכנות לכניסה מיידית מוגבלים מאוד, אבל כן יש לנו מספר דירות מוכנות לכניסה מיידית באשדוד, גבעת שמואל, מרכז הכרמל בחיפה ופארק תל אביב (פנטהאוז)".

ליצירת קשר מהיר עם דוניץ אלעד הקליקו כאן.

דירות שנבנו למציאות אחרת

מאות אלפי דירות בישראל נבנו לפני עשרות שנים, בתקופות שבהן לא היו נהוגים ממ"דים, לא היו חניונים תת-קרקעיים שיכולים לשמש כמקלט, וגם לא תוכננו מערכות בטיחות שמסוגלות להתמודד עם איומים מודרניים.

דיירים שמתגוררים במבנים האלה יודעים היטב עד כמה קשה למצוא מענה מיידי בשעת חירום – בין אם מדובר על ירי טילים, רעידת אדמה או הפסקת חשמל ממושכת.

"האירועים האחרונים הפכו את ההתחדשות העירונית מנחלתם של יזמים לאינטרס ציבורי-לאומי", אומרת כלפון. "כשבניין מחודש עומד ליד בניין ישן, ורואים את ההבדל בין רמת הנזק ורמת המוגנות – פתאום השיח משתנה. ממ"ד הוא כבר לא מותרות. הוא מציל חיים".

לדבריה, גם הרשויות המקומיות מתחילות להבין את גודל האחריות שמונחת על כתפיהן. "אנחנו רואים עלייה בפניות מצד עיריות, שרוצות לזרז תהליכים ולתעדף מתחמים שסובלים מהזנחה רבת שנים. מדובר לא רק בתמורה לדיירים, אלא בתשתית שתשפיע על הדור הבא".

תהליך שדורש זמן

ההתחדשות העירונית, כידוע, איננה פתרון קסם שמופיע בן לילה. מדובר בתהליך מורכב, רב-שכבתי, שדורש תכנון, שיתוף פעולה עם הדיירים, הסכמות משפטיות, ותיאום עם רשויות התכנון. "מי שמתחיל תהליך היום, יסיים אותו תוך 8-10 שנים", מדגישה כלפון. בתוך כל חוסר הוודאות, מי שכבר גר בדירה ממוגנת חווה את המשבר מזווית שונה. לא פעם, דווקא בעיתות כאלה, מתחזקת ההבנה שמיגון טוב – הוא לא מותרות, אלא שקט נפשי

"אנחנו מקבלים פניות מדיירים בפרויקטים שביצענו לפני חמש או עשר שנים. הם אומרים – רק עכשיו אנחנו באמת מבינים מה קיבלנו. לא רק נוחות, לא רק מעלית – אלא שקט נפשי. לראשונה אנחנו מעריכים את זה שאנחנו באמת מוגנים, שאפשר להישאר בבית ולא צריך לרוץ החוצה בכל אזעקה".

קהילה חזקה היא מפתח לביטחון

לצד ההיבט הביטחוני, ההתחדשות העירונית משפיעה גם על החוסן החברתי של השכונות. "יש חשיבות עצומה למרקם הקהילתי שנוצר תוך כדי התחדשות", מדגישה כלפון. "אנשים מתחילים להכיר זה את זה – כי יש לובי משותף, יש חניון, יש גינה. ואז, בזמנים של חירום, הקשרים האנושיים האלה הופכים למשענת. יש מי שדואג לשכן הקשיש בקומה השלישית. יש מי שמוריד ילד למקלט".

במבט רחב יותר, ההתחדשות העירונית אינה רק מענה לבעיה מקומית – אלא חלק מהותי מחוסנה של מדינה שלמה. מדינה שבה יש אזרחים שאינם יכולים להסתתר בבתיהם, היא מדינה ששגרת החיים שלה משתבשת בכל עימות. ולכן, הדיון בהתחדשות עירונית אינו רק נדל"ני – הוא ביטחוני, חברתי וכלכלי.

פערי מיגון בין המרכז לפריפריה

הפערים בין ערים חזקות לחלשות, בין מרכז לפריפריה, מתבטאים גם ברמת המיגון. בעוד שבערים כמו תל אביב וראשון לציון נרשמת תנופה בהתחדשות, יישובים קטנים או חלשים מבחינה סוציו-אקונומית מתקשים להניע מהלכים כאלה – לעיתים בשל היעדר כדאיות כלכלית ליזמים.

"זו נקודת התורפה של השיטה הנוכחית", מודה כלפון. "לכן, אם המדינה לא תיכנס כשחקן פעיל גם במקומות שפחות משתלמים ליזמים – נישאר עם מאות אלפי אזרחים בלי מענה בטחוני בשעות חירום".

ובשעה שבה הרקטות ממשיכות לנחות בתוך שטח מדינת ישראל, ההבנה הזאת – שהבית שלך הוא לא רק מקום מגורים, אלא גם מיגון – עשויה להיות השיעור החשוב ביותר שנלמד מהימים הקשים האלה.