כש"פרויקט" הופך לשכונה אמיתית: הסיפור של קריית האמנים

 

ביום שלישי לפנות ערב, בשעה שרוב האנשים מגיעים הביתה לאחר יום עבודה, מתכנסת קבוצת ריצה קטנה ליד אחד המגדלים בקריית האמנים בראשון לציון. הם לא מכירים זה את זה הרבה זמן; חלקם עברו לגור כאן לפני שנה, אחרים רק לפני חודשיים. אבל כל יום שלישי הם נפגשים, רצים יחד, ולאט לאט הופכים משכנים לחברים.

בעוד שבפרויקטים רבים של התחדשות עירונית הקהילה מתחילה להיווצר רק אחרי שהבניינים מתמלאים, דוניץ אלעד בחרה להשקיע בבניית קהילה עוד בשלב המוקדם של האכלוס. "דוניץ אלעד מבינים שיש חשיבות לעוצמה הקהילתית", מסבירה מעין פרבר, מנכ"לית חברת WeDo Communities שמלווה את הפרויקט מזה שנתיים ואחראית על בניית קהילות בפרויקטים של התחדשות עירונית. "כשמתפתחת בפרויקט התחדשות עירונית אווירה של שכונה, מתקיימות פעילויות ונוצרת תחושה של קהילה – הדיירים נהנים ומתחילים דיבור על השכונה ועל הקהילה. זה מדבר בעד עצמו ומושך קהל נוסף לפרויקט".

קהילה שמתחילה מהקשבה

קריית האמנים היא פרויקט פינוי-בינוי של 1,386 יחידות דירה ב-14 מגדלי מגורים, חלקם בני 25 ו-30 קומות. כרגע שישה מגדלים כבר מאוכלסים, והשביעי בביצוע. זה אומר שעדיין מחכים כאן כמה שנים של בנייה, פקקים, מנופים ואבק. אז למה להשקיע בקהילה דווקא עכשיו?

ההנחה היא שיש הבדל בין קהילות שבהן אנשים גרו בשכונה, והקהילה נוצרה במהלך השנים באופן טבעי – לבין מרחבים שבהם אנשים בוחרים לעבור לגור בזכות הקהילה. "בקריית האמנים זה קורה משני הכיוונים", אומרת פרבר. "נכנסנו לשם כשחלק מהבניינים כבר היו מאוכלסים, ורק תמכנו בהם ביצירת הקהילה. מצד שני, מגיעים אנשים חדשים ששומעים על הפעילויות ועל התחושה הקהילתית שנוצרה במקום. הם משתתפים באירועים, מקבלים טעימה, ואז מקבלים את ההחלטה לעבור לגור שם עבור הקהילה".

בדוניץ אלעד כבר ראו את המודל הזה עובד בפרויקטים אחרים, בהם פארק תל אביב, אבל בנייה של קהילה בפרויקט חדש אינה מתחילה מחיקוי מתכון מוכן. היא מתחילה מהקשבה. 

תיאוריית "שכנות של 20 דקות"

השלב הראשון בעבודה של "שכנים" הוא תמיד אפיון הצרכים הייחודיים של תושבי המקום. "אנחנו מתקשרות אליהם אחד-אחד ושואלות שאלות", מסבירה פרבר את התהליך. "השאלות הן גם דמוגרפיות – מצב משפחתי, גילאי ילדים – וגם חברתיות: מה תחומי העניין שלך? מה היית רוצה לתת לקהילה? מה היית מצפה לקבל? האם יש לך עיסוק שרלוונטי לקהילה?

השאלה האחרונה הזו חשובה במיוחד. "אם מישהי למשל קונדיטורית, מאמנת כושר או קוסמטיקאית – אנחנו רוצות לדעת את זה״, מסבירה פרבר. ״זה לא רק כדי לדעת מי גר כאן, אלא כדי לבנות מערכת שבה התושבים עצמם הופכים למשאב בשכונה".

הרעיון שמאחורי זה נקרא "שכנות של 20 דקות" – תיאוריה תכנונית שטוענת שאם אדם יכול לקבל מענה בכל תחומי החיים במרחק עשרים דקות הליכה מהבית, הוא יהיה מאושר יותר. כך תושבי השכונה יכולים להשתמש בשירותיהם של בעלי המקצוע המקומיים – ספר, קוסמטיקאית, בייביסיטר, וגם יועצת משכנתאות ועורכת דין. התושבים יהיו מאושרים כי מה שהם צריכים נגיש להם, ובעלי המקצוע ייהנו מקהל לקוחות מקומי ונאמן. ״זה גם נותן חיבורים קהילתיים, גם ממלא את הצרכים של התושבים וגם מאפשר להם להתפרנס בשכונה עצמה". מסבירה פרבר. 

שש נקודות ערך

אחרי שהאפיון הושלם, הצוות של "שכנים" מגדיר את נקודות הערך שהקהילה צריכה לתת: חברתית, רגשית, כלכלית ופיתוח אישי. "ספציפית בקריית האמנים הגדרנו שש קטגוריות של תכנים שממלאות את הערכים הללו בתוכן", מסבירה פרבר.

1. PRO'S – קהילת בעלי עסקים ועצמאים
2. HAPPENING – חגיגות ואירועים
3. WELLNESS – פעילויות התומכות באורח חיים בריא
4. ROUTINE – פעילויות קבועות
5. KIDS – תוכן לילדים
6. BOUTIQUE – מפגשי תוכן בוטיקיים

לכל קטגוריה יש תפקיד משלה. ה-ROUTINE, למשל, נועד לתת תחושה של יציבות. "מחקרים מראים שתחושה קהילתית מתחזקת כשדברים מתקיימים בקביעות", מסבירה פרבר. למשל, הירקן השכונתי שמגיע בכל יום שני. ה-WELLNESS נועד לתת מענה לאורח חיים בריא – סדנאות כושר, קבוצות ריצה עם מאמנת. ה-BOUTIQUE הוא המקום למפגשי תוכן מעמיקים יותר – ערב טעימות יין, סדנה על הורות, קורס עזרה ראשונה.

וה-PRO'S? זו אולי הקטגוריה המעניינת ביותר. "בקריית האמנים השקנו לפני כשנה את קהילת בעלי העסקים", מספרת פרבר. בסוף 2024 התקיים האירוע הראשון של הקהילה הזו, שנועד לחבר בין עצמאיים ובעלי עסקים מהשכונה. הרעיון הוא לא רק ליצור רשת חיבורים עסקית, אלא גם לתת במה לעסק מקומי אחד בכל חודש. כך, למשל, בדצמבר הוצג בפני התושבים עסק המציע שירותי הפקה וציוד לכל סוגי האירועים, עם הנחה מיוחדת לתושבי הפרויקט. 

לוח פעילויות חודשי

בתחילת כל חודש מפרסמת "שכנים" לתושבים לוח חודשי מלא בפעילויות. מבט על לוח ינואר 2026, למשל, מגלה שגרה עמוסה למדי: הפנינג חורף קהילתי, הרצאה על זוגיות, ערב סרט לילדים, היכרות עם מאמנת הכושר המקומית. ביניהן, כמובן, כל אותן פעילויות קבועות שחוזרות כל שבוע: קבוצת הריצה בימי שלישי, הירקן בימי שני, מפגשי קהילת בעלי העסקים.

"כל תקופה אנחנו עושות ריענון לאפיון, כי אנשים זזים ודברים משתנים", מדגישה פרבר. "אנשים שעד היום לא היה להם זמן פנוי פתאום כן רוצים להיות מעורבים בקהילה, אחרים משנים כיוון מקצועי ומתפנה להם זמן וחשק לפעילויות פנאי, ועוד".

מה מיוחד בקריית האמנים

כשמבקשים מפרבר להגיד מה מייחד את קריית האמנים משאר הקהילות שהיא מלווה, היא לא מהססת בתשובה: "זו שכונה מאוד מיוחדת. היא יחסית ותיקה במהות שלה ובכל זאת קרה כאן אפקט מעניין – היו כאן כמה שלבים של התחדשות עירונית, עם הרבה בתי ספר שמקיפים את השכונה, שהפכה לאבן שואבת לתושבים מאוד איכותיים, הרבה זוגות צעירים עם ילדים, הרבה משפרי דיור מראשון לציון. זה קהל חזק שיש לו מה לתת ומה לקבל מקהילה חיה ותוססת".

להצטרף לקהילה חיה ונושמת

עכשיו, כשעומדים לבנות עוד מגדלים בפרויקט, ההשקעה של דוניץ אלעד מתחילה להניב פירות. "ככל שהקהילה מתחזקת, כך התדמית הקהילתית מדברת בעד עצמה", אומרת פרבר. "זה כבר לא לקנות דירה בפרויקט חדש שעוד אין לו נשמה, אלא הצטרפות למשהו חי ונושם".

בחודשיים האחרונים, למשל, התקיימו בקריית האמנים הדלקת נרות חנוכה קהילתית, הקרנת משחק של ליגת האלופות, סדנת חיזוק שרירי ליבה וסדנה על תנועה חופשית. אלו לא אירועים שמישהו מלמעלה החליט שהם "טובים לקהילה" – אלא כאלה שנולדו מתוך הצרכים והרצונות האמיתיים של התושבים עצמם, מתוך אותו אפיון ראשוני שהפך למפת דרכים חיה.

ובסוף, זה מה שהופך מגדלים לשכונה, ושכנים לקהילה: לא האדריכלות או הגנים המעוצבים, אלא אותו רגע שבו מישהי שרצה לבד כל יום שלישי מוצאת פתאום קבוצה שרצה איתה. ואז, לאט לאט, היא מגיעה לחצי מרתון.