ישראל 2050: גבוהה יותר, צפופה יותר, טובה יותר

בעוד 25 שנה, מדינת ישראל תיראה אחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים היום. 15 מיליון תושבים במקום 10 מיליון, מגדלים של 40-50 קומות במקום בנייני שיכון מתפוררים, מטרו תת-קרקעי במקום פקקי תנועה, וחנויות קטנות בכל קומת קרקע במקום מרכזי קניות מרוחקים. זו לא נבואה או מדע בדיוני. מדובר בתחזית די מדויקת של כל גורמי המקצוע, שמתחילה להתגשם כבר בימים האלה.

ד"ר רינה דגני, יו"ר קבוצת גיאוקרטוגרפיה, מתמחה בניתוח מגמות אורבניות, בבדיקת היתכנות כלכלית ותכנון דמוגרפי ארוך טווח. ביקשנו ממנה לעזור לנו לאפיין את ישראל של שנת 2050: איך ייראו התחבורה, ההתחדשות העירונית, והמרחב המטרופוליני כולו ברחבי הארץ.

המטרו שישנה הכל

נתחיל מהתחבורה העירונית והבין עירונית. דגני מעריכה כי פרויקט המטרו, שיוצא לדרכו ממש בתקופה הנוכחית, עומד להיות גורם מכריע בעיצוב פני ישראל העתידית. "על פי הערכות, המטרו יתחיל לפעול בעוד כ-20 שנה", היא אומרת, "הוא בעצם זה שיקבע איך ייראו החיים שלנו, זה הדבר המרכזי".

דגני מדגישה כל הדרמה כולה תתרחש לאורך צירי התחבורה הראשיים. "בשני העשורים הקרובים האוכלוסייה תצמח משמעותית לאורך הצירים העיקריים של הרכבת הקלה, הרכבת הכבדה והמטרו. שם תהיה עלייה בבנייה של מגורים ותעסוקה".

החזון של דגני מציג ערים ישראליות שיזכירו את ניו יורק – מערי השרון, דרך תל אביב ועד רמת גן ופתח תקווה: "תהיה הרבה יותר פעילות מסחרית מתחת לבית. בניו יורק למשל לאורך כל הרחובות הבתים צפופים ובנויים על הכביש עצמו, ומתחת לכל בניין יש מכבסה ומכון לטיפול בציפורניים וסופרמרקט קטן ואוכל מוכן. הרחובות הראשיים בישראל יתפתחו בדיוק באותה צורה. במקום לנסוע למרכז הקניות המרוחק, נמצא את כל השירותים שאנחנו צריכים ממש למטה ליד הבית – חנויות קטנות, מסעדות, בתי קפה, שירותי יומיום – הכל יהיה נגיש ובמרחק הליכה".

ד"ר רינה דגני (צילום: עופר וקנין)

צפיפות? זה דווקא דבר חיובי

ומה בנוגע לצפיפות האוכלוסין? ב-25 השנים הקרובות עומדת אוכלוסיית המדינה לגדול ב-50 אחוזים – ולהגיע ל-15 מיליון איש. בניגוד לתפיסה הרווחת, דגני טוענת שהצפיפות דווקא תשפר את איכות החיים של הישראלים: "הבנייה לגובה נתפסת עדיין בישראל כמשהו שלילי. אנשים חושבים שמגדל שווה צפוף. אבל מגדל לא באמת שווה צפיפות, אלא להיפך – רווחה ופתיחות. כשעולים לגובה במגדל יש שטחים פתוחים ויפים".

לדבריה, היתרונות רבים: "בגלל שהרבה אוכלוסייה תהיה מרוכזת במקומות ספציפיים, יהיה ניצול יעיל יותר של תשתיות. צריך גן ילדים? הוא נמצא למטה. צריך מתנ"ס? גם. הקאנטרי מתחתיך. מבחינת האוכלוסייה זה נותן שירותים ברמה יותר גבוהה ובצורה הרבה יותר נגישה".

דגני מוסיפה שהקרבה הפיזית תשפר גם את מרקם החיים החברתיים: "זה נוגע גם לילדים ולחברים שלהם. כולם יהיו אחד ליד השני, וזה יאפשר יותר קרבה בין אנשים וללא ספק ישפיע".

דגני אומרת ששליש מכל הדירות החדשות שייבנו בישראל ב-15 השנים הקרובות יהיו בפרויקטים של התחדשות עירונית. "זה נתון עצום שמשקף את המהפכה שמחכה לנו. הבניינים שנבנו בשנות ה-50 וה-60 כבר לא מתאימים – הם לא עומדים בתקני רעידות אדמה, אין בהם מעליות, והתשתיות שלהם מיושנות".

המתכון להצלחה, לדבריה, פשוט אך דרמטי. "תארו לעצמכם ארבעה בנייני רכבת ישנים שעומדים זה לצד זה. בכל אחד יש 10-12 דירות קטנות, ובסך הכל יש סדר גודל של כ-45 יחידות דיור על פני 3-4 קומות. מה שיקרה הוא שהם ייהרסו, ובמקומם יקומו מגדל מודרני אחד או שניים, עם 80 דירות חדשות ומרווחות. התוצאה: כמעט הכפלה של מספר הדירות באותו שטח בדיוק, פלוס חניון תת-קרקעי, לובי מפואר וחדר כושר".

המהפכה לא תתרחש רק באזור תל אביב, אלא תגיע גם לאזורים כמו השרון. "גם בערים כמו כפר סבא ורעננה יהיו הרבה יותר פרויקטים של הריסה ובנייה. כל הרחובות הראשיים כמו ויצמן בכפר סבא ואחוזה ברעננה יכללו בניינים גבוהים יותר בגלל מערכות ההסעה ההמוניות".

שלום לרכב הפרטי

האם השינויים הדמוגרפיים יגזרו גם את גורלו של הרכב הפרטי? "אין ברירה, המדינה מכריחה את הערים כבר היום להפחית את תקן החנייה", אומרת דגני. "זה לא משהו שמתווכחים איתו, זה כבר קורה. אנשים צריכים להתרגל לנסוע במערכות הסעה המוניות או באופניים וקורקינטים. בתל אביב היום הצעירים כבר מוותרים על האוטו".

בנייה לגובה גם במגזרים

דגני צופה כי הבנייה לגובה תפרוץ גם לתוך מגזרים אוכלוסיה שכיום מאופניים בבנייה צמודת קרקע – כמו המגזר הערבי והחרדי. "במגזר הערבי למשל מספר הילדים למשפחה יורד ורמת החיים הולכת ועולה, אז תהיה הרבה יותר בנייה רוויה. הישובים הערביים הולכים לשם. זה כבר קורה בנצרת, בעכו ובאום אל פאחם".

באשר לחרדים מעריכה דגני שתהיה תזוזה משמעותית של חרדים לערי הפריפריה, בדומה למגמה שכבר קיימת היום, חוץ מחריג אחד: "בבני ברק גם בעוד 20 שנה לא יהיה כלום. אי אפשר להרוס את כל בני ברק. איפה שהחרדים גרים היום לא יהיה שינוי דרמטי, אבל רבים מהם יעברו לערים חדשות ולשכונות חדשות".

ירוק עולה

ומה ביחס לבנייה ירוקה? "גמרנו את הבניינים הרגילים", מכריזה דגני. "כל הנושא של הקיימות יתפתח לגמרי – כולם יבנו בבנייה ירוקה, כולם יהיו חייבים להתייחס לנושא האקלים כי העולם מתחמם ותהיה לכך דרישה עצומה".

התחדשות עירונית בכל מקום

"ההתחדשות העירונית כבר מתחילה להתפשט", מסכמת דגני. "כיום היא מתרכזת בעיקר בתל אביב, רמת גן וראשון לציון, אבל בהדרגה היא תגיע לכל רחבי הארץ". 

כראיה לכך, מציגה דגני את המהפך שכבר מתרחש בירושלים: "בירושלים, לפני 10 שנים, התחדשות עירונית פשוט לא הייתה כדאית מבחינה כלכלית. בעבודה שביצענו בשנה האחרונה עבור עיריית ירושלים, כבר זיהינו פוטנציאל ל-6,000 דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית. המהפך הזה יקרה בכל מקום".

התמונה ברורה: ישראל של 2050 תהיה צפופה יותר וגבוהה יותר, אך גם אקולוגית יותר וקהילתית יותר. ההתחדשות העירונית איננה עוד אופציה – היא הדרך היחידה להתמודד עם האתגרים שבפתח. המהפכה כבר החלה, והיא תשנה את פני המדינה מן היסוד.