גרמני, פולני ומרוקאי נפגשים בבניין גבוה

כמו כור ההיתוך עליו נבנתה המדינה, גם בפרויקטי פינוי-בינוי מוצאים עצמם יחד ישראלים מכל שכבות וגווני האוכלוסייה. וזה מקסים

פורסם ב: 17.01.2024


אלעד אפרגן 

מראשית ימי המדינה, עת דובר על קיבוץ הגלויות של ארץ ישראל, עברו למעלה מ-75 שנים. עדיין, כולנו יודעים לספר כיצד נוצר כור היתוך המכיל בתוכו פולנים, גרמנים, מרוקאים, טוניסאים, תימנים ומה לא. בעשורים שעברה מדינתו מאז הקמתה נראה שאנחנו עדיין מתאקלמים אל תוך בליל המוצאים והעדות ובונים לנו זהות ישראלית אמיתית.

הפערים בין העולים החדשים לאלו שנחשבו עולים ותיקים נוצרו על רקע של פערי תרבות, מעמדות, שפות וכו'. קשה להתעלם מהדמיון הרב הקיים בין הקמת מדינת ישראל ויצירת תמהיל מגוון של אוכלוסייה, לבין תהליכים דומים המתרחשים כיום בפרויקטים של התחדשות עירונית מסוג פינוי-בינוי.

בפרויקטים מסוג זה אנחנו הורסים מבני מגורים ותיקים ומקימים תחתם חדשים. השכונות בהן מתבצעים פרויקטים מסוג זה מאופיינות בדרך כלל בבניינים ותיקים במיוחד, בהם מתגוררות אוכלוסיות בשכבה סוציואקונומית יחסית נמוכה. כיוון שפרויקטים אלו מתרחשים במרכזי הביקוש של העיר, הרי שלאחר פינוי הבניינים הוותיקים והקמת הבניינים החדשים – הדירות של היזם נמכרות לאוכלוסיות המגיעות מהחתך הסוציואקונומי הבינוני-גבוה.

המפגש הזה, בין החתכים השונים, מזכיר במשהו את המפגש בין העליות השונות לארץ ישראל. הוא יוצר פסיפס אנושי הטמון בתוכו המון יופי – אבל הוא גם נושא עמו אתגרים לא פשוטים ולעיתים, כפי שיתואר בהמשך, מופיעים חיכוכים בין החתכים השונים המבוססים על הפערים הללו בדיוק. 

אנחנו בישראל אירופה רואים בהתחדשות עירונית את מנוע הצמיחה של המשק ואת האפשרות היחידה לייצור קרקעות לבנייה חדשה בלב מרכזי הביקוש. לכן אנחנו נענים לאתגר המיוחד הזה מתוך גישה המבוססת על כבוד עמוק להיסטוריה ולתרבות של הקהילה המקומית. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם דיירי השכונה הוותיקים, בכדי להבטיח שהפרויקטים שלנו עולים בקנה אחד עם הצרכים והרצונות של האנשים שעבורם זה יישאר הבית. לתמיד.

על מנת לרכך את המפגש בין האוכלוסיות השונות, עוד בטרם הוא מתבצע, אנחנו עובדים עם הקהילה המקומית במספר מישורים. המטרה היא ליצור "השוואת טמפרטורות" בין החתכים השונים. ראשית, במישור הכלכלי שבו אנחנו מעניקים כלים להתנהלות פיננסית נכונה, ולמעשה משפרים את כלכלת המשפחה של הדיירים המתגוררים במתחם. שנית, במישור החברתי, בו אנחנו מקיימים פעילויות ליצירה ושמירה על קשר עם הקהילה והפיכתה ליותר ממקום שבו מתגוררים אנשים. מקום בעל זהות, אופי ומרקם אנושי ייחודי, הפועל במשותף להעלאת איכות חייהם של המתגוררים בשכונה.

הגב' סבטה, המתגוררת באחד המתחמים של ישראל אירופה בנתניה, מספרת:

"בינואר השנה, באחד מלילות החורף הסוערים, התמוטט עץ מאחורי הבניין שבו אני מתגוררת וובו אני גם משמשת כוועד בית. למרות שהנושא לא קשור ישירות לישראל אירופה, כחברה שמבצעת פינוי-בינוי במתחם, היה לי ברור לאן לפנות. בשעה 7 בבוקר, אלעד הבעלים של החברה כבר קיבל ממני שיחת טלפון. בסבלנות ובאדיבות הוא ייעץ לי כיצד לפעול הן בנושא הפינוי והן בנושא המשפטי שהתעורר לאחריו. הוא העמיד לרשותנו את חוות דעתם של עורכי הדין שלו, ואף שוחח בעצמו עם אחד השכנים מהבניין הסמוך על מנת להגיע לפשרה. אנחנו מאד מעריכים את הסיוע שקיבלנו מישראל אירופה. תמיד יש עם מי לדבר".

הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של חברת ישראל-אירופה >> israel-europe.co.il