התחדשות עירונית בירושלים: מה באמת משתנה בשטח?

מהם האתגרים בהתחדשות עירונית בירושלים וכיצד הם משתנים?

התחדשות עירונית ירושלים, שכונת ארמון הנציבארמון הנציב בירושלים, מתחם י"א. צילום: דוניץ אלעד
קצב ההתחדשות העירונית בירושלים איטי בשל המגוון החברתי בעיר – הכולל חילונים, חרדים, ערבים, עולים חדשים וקהילות ותיקות – המקשה לעיתים על גיבוש הסכמות בין הדיירים. עם זאת, המגמה ברורה: הביקושים הגבוהים, יחד עם ההבנה שאין אלטרנטיבה של בנייה חדשה על קרקע פנויה, מייצרים שוק שבו הפתרון היחיד הוא פנימה – לתוך המרקם הבנוי. "זה לא יהיה מהיר, אבל זה יקרה", מסכם לוין. "מי שיידע לעבוד נכון – עם הקשבה, עם הבנה, ועם סבלנות – ימצא את עצמו בעוד עשור עם שכונות חדשות, קהילות חזקות וירושלים שמתחדשת באמת".

שאלות נפוצות בנושא

Frequently Asked Questions

1 מדוע התחדשות עירונית בירושלים נחשבה למורכבת בעבר?

ירושלים נחשבה למורכבת ביותר לקידום פינוי-בינוי ותמ"א 38 בשל עשורים של קיפאון תכנוני, ריבוי רשויות, תהליכים מסורבלים, רגישות היסטורית ובירוקרטיה מורכבת, שהרחיקו יזמים מהעיר.

2 מהו השינוי המרכזי במדיניות העירונית כלפי התחדשות עירונית בירושלים?

המהפך החל ב-2019 עם כניסת מדיניות עירונית חדשה, שקבעה גבולות ברורים לפיתוח, עקרונות תכנוניים אחידים והעדפה למתחמים שלמים על פני פינוי נקודתי, בשיתוף עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.

3 באילו אזורים בירושלים מתקיימת כיום התחדשות עירונית פעילה?

ירושלים נמצאת בגל ראשון של התחדשות מרחבית באזורים כמו קריית יובל, גוננים, פסגת זאב, הקטמונים, תלפיות, בית הכרם ורמות. מקודמות בה מעל 100 תוכניות פינוי-בינוי והתחדשות עירונית בהיקף של למעלה מ-30,000 יחידות דיור.

4 מהי תחושת חברת דוניץ אלעד לגבי עתיד ההתחדשות העירונית בירושלים?

מיכאל לוין, סמנכ"ל התחדשות עירונית בדוניץ אלעד, מדווח על תחושה אמיתית של פתיחות חדשה בעירייה ובמוסדות התכנון. הוא מציין שמה שבעבר היה כמעט בלתי אפשרי, היום מתחיל להיראות מציאותי, ומעיד על בניית אמון ומסה קריטית של פרויקטים.