התחדשות עירונית: הממשלה בוחנת פתרונות לכדאיות כלכלית

לדברי מיכאל לוין, סמנכ"ל התחדשות עירונית בדוניץ אלעד, האתגר המרכזי כיום בהתחדשות עירונית אינו בשלב התכנון אלא במעבר לביצוע בפועל. הוא מציין כי פרויקטים רבים נמצאים בשלבים תכנוניים מתקדמים אך מתקשים להתקדם לביצוע בפועל בשל קשיים כלכליים ורגולטוריים. שר הבינוי והשיכון חיים כץ, ומנכ"ל המשרד ומ"מ ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית יהודה מורגנשטרן, קיימו לאחרונה שולחן עגול עם יזמים מובילים, שעסק בקשיים המעכבים מימוש פרויקטים של התחדשות עירונית ובדרכים להסרת חסמים רגולטוריים ותכנוניים. לדברי לוין, השיח מול משרדי הממשלה נוגע בלב הבעיה שאיתה מתמודדים יזמים בשטח. בלי פתרונות שמחזירים לפרויקטים את הכדאיות הכלכלית, גם תוכניות מאושרות ימשיכו להיתקע על הנייר. במהלך הדיון הציגו היזמים שורה של אתגרים מרכזיים, בהם דיירים סרבנים, ירידה בכדאיות הכלכלית בשל ערכי קרקע ועלויות ביצוע גבוהות, השפעות סביבת הריבית, מעורבות רמ"י בחלק מהפרויקטים, קשיים בהסכמי פיתוח, היטלי השבחה והתייקרות כללית בענף. לצד זאת הועלו הצעות לפתרונות אפשריים ברמה הרגולטורית והתכנונית. כץ הדגיש כי האצת ההתחדשות העירונית היא אינטרס לאומי, וציין את הצורך בקיצור תהליכים ובהסרת חסמים כדי להגדיל את היצע הדיור ולהביא פרויקטים מאושרים לביצוע בפועל. הוא הנחה את גורמי המקצוע לבחון צעדים ישימים בתחום אחריות המשרד והרשות להתחדשות עירונית, וכן מול גופי תכנון נוספים. מורגנשטרן ציין כי כיום קיימות למעלה מ־100 אלף יחידות דיור בתוכניות מאושרות שטרם הגיעו לשלב היתרי הבנייה, בעיקר במרכז הארץ, בשל פגיעה בכדאיות הכלכלית על רקע עליית עלויות הבנייה. לדבריו, נדרשת מעורבות ממשלתית רחבה יותר, לרבות תיקוני חקיקה וכלים משלימים, תוך שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הציבורי לפרטי.